אִם־תֹּאב֖וּ וּשְׁמַעְתֶּ֑ם ט֥וּב הָאָ֖רֶץ תֹּאכֵֽלוּ׃

אִם תֵּיבוּן וּתְקַבְּלוּ לְמֵימְרִי טוּבָא דְאַרְעָא תֵּיכְלוּן:

אם. ושמעתם טוב הארץ תאכלו, שיאכלו הזרים שהזכיר למעלה:

אם תאבו. להיות מוכנעים לי ושמעתם בקולי אז תאכלו מיטב הארץ:

תאבו. תרצו כמו לא אבה יבמי (דברים כ״ה:ז׳):