וְהָיָ֗ה כִּֽי־יְבַצַּ֤ע אֲדֹנָי֙ אֶת־כׇּל־מַֽעֲשֵׂ֔הוּ בְּהַ֥ר צִיּ֖וֹן וּבִירוּשָׁלָ֑͏ִם אֶפְקֹ֗ד עַל־פְּרִֽי־גֹ֙דֶל֙ לְבַ֣ב מֶלֶךְ־אַשּׁ֔וּר וְעַל־תִּפְאֶ֖רֶת ר֥וּם עֵינָֽיו׃

וִיהֵי אֲרֵי יְשֵׁיצֵי יְיָ לְמֶעְבַּד יַת כָּל דַאֲמַר בְּטוּרָא דְצִיוֹן וּבִירוּשְׁלֵם אַסְעַר עַל עוֹבָדֵי רָם לִבָּא דְמַלְכָּא דְאַתּוּר וְעַל תּוּשְׁבְּחַת רְמוּת עֵינוֹהִי:

והיה כי יבצע. ישלים וכמוהו ידיו תבצענה (זכריה ד' ט'):

את כל מעשהו. להביא חיל סנחריב אל ציון:

על פרי. כמו פרי מחשבתו [צ"ל מחשבתם] (ירמי' ו' י"ט):

כי יבצע. כאשר ישלים ה׳ את מעשהו להביא חיל סנחריב על ציון וירושלים אפקוד. אז אשגיח על מה שהפרה והרבה גודל לבב:

ועל תפארת. על התפארות גאותו:

יבצע. ענין השלמה כמו וידיו תבצענה (זכריה ד):

אפקוד. ענין השגחה כמו פקדו נא וראו (ש״א יד):