וְסָ֙רָה֙ קִנְאַ֣ת אֶפְרַ֔יִם וְצֹרְרֵ֥י יְהוּדָ֖ה יִכָּרֵ֑תוּ אֶפְרַ֙יִם֙ לֹא־יְקַנֵּ֣א אֶת־יְהוּדָ֔ה וִיהוּדָ֖ה לֹא־יָצֹ֥ר אֶת־אֶפְרָֽיִם׃

וְתֶעְדֵי קִנְאֲתָא דְבֵית אֶפְרַיִם וְדִמְעִיקִין לִדְבֵית יְהוּדָה יִשְׁתֵּיצוּן דְבֵית אֶפְרַיִם לָא יְקַנוּן בִּדְבֵית יְהוּדָה וּדְבֵית יְהוּדָה לָא יְעִיקוּן לִדְבֵית אֶפְרָיִם:

וסרה. שלא יקנא אפרים בעבור שהמשיח הוא ממשפחת יהודה, ואם חזקיהו בעבור עמוד מלכותו:

וצוררי יהודה. שונאיהם. ואם על חזקיהו על ארם, והנה לא יצור את אפרים להשיב להם גמולם בימי פקח:

וסרה קנאת אפרים. לא יתקנאו ביהודה על כי יהיה המשיח ממשפחתם לא כמו שהיה לשעבר בעת נחלק המלכות בימי ירבעם:

וצוררי יהודה. הם בני אפרים שזכר וכפל הדבר במ״ש:

יכרתו. ר״ל לא יהיו עוד צוררים כי השנאה תכרת ואינה:

אפרים וכו׳. ר״ל משיח בן יוסף הבא מאפרים ומשיח בן דוד לא יתקנאו זה בזה ולא יצורו זה לזה:

יצור. מלשון צרה: