אֵ֛יךְ נָפַ֥לְתָּ מִשָּׁמַ֖יִם הֵילֵ֣ל בֶּן־שָׁ֑חַר נִגְדַּ֣עְתָּ לָאָ֔רֶץ חוֹלֵ֖שׁ עַל־גּוֹיִֽם׃

אֵיכְדֵין אִתְרְכִינְתָּא מִן רוּמָא דַהֲוֵיתָא זִיוְתָן בְּגוֹ בְְנֵי אֱנָשָׁא כְּכוֹכָב נוֹגְהָא בֵּין כּוֹכְבַיָא אִתְרַטֵישְׁתָּא לְאַרְעָא דַהֲוֵיתָא קְטוֹל בְּעַמְמַיָא:

איך. הילל. הקרוב אל הדעת שהוא כוכב נוגה, והעד בן שחר, שהוא נראה קרוב מעלות השחר בימים ידועים, ואין בכוכבים ובצבא השמים כולו כוכב מאיר למראה העין כמוהו, על כן נקרא הילל, מגזרת לא יהלו אורם (ישעיהו י"ג י'):

חולש. כמו ויחלש יהושע (שמות י"ג י"ז), ויש אומר מפיל גורלות כטעם קלקל בחצים (יחזקאל כ"א כ"ו):

משמים. ר״ל מרום המעלה והממשלה:

הילל בן שחר. אתה נ״נ אשר היית דומה לכוכב הבוקר המאיר ביותר:

נגדעת. נכרתה לנפול בארץ אתה המטיל גורלות על האומות על מי ילך להלחם כמ״ש כי עמד מלך בבל וכו׳ לקסם קסם וכו׳ (יחזקאל כא):

הילל. ענין הארה ונוגה כמו בהלו נרו (איוב כ״ט:ג׳) ויקרא כן כוכב השחר על כי הוא המאיר ביותר:

נגדעת. ענין כריתה כמו שקמים גודעו (לעיל ט):

חולש. ענין גורל ובדרז״ל ומטילין חלשים על הקדשים בי״ט (שבת קמח):