לִשְׁבֹּ֤ר אַשּׁוּר֙ בְּאַרְצִ֔י וְעַל־הָרַ֖י אֲבוּסֶ֑נּוּ וְסָ֤ר מֵֽעֲלֵיהֶם֙ עֻלּ֔וֹ וְסֻ֨בֳּל֔וֹ מֵעַ֥ל שִׁכְמ֖וֹ יָסֽוּר׃

לְמִתְבַּר אַתּוּרָאָה בְּאַרְעִי וְעַל טוּרֵי עַמִי אַדוֹשְׁשִׁינֵיהּ וְתֶעְדֵי מִנְהוֹן מַרְוָתֵיהּ וְנִירֵיהּ מֵעַל צַוְרֵיהוֹן יִתְפְּסַק:

לשבור. כאשר חשבתי לשבור אשור בארצי שהיא ירושלם, כי שם הכבוד:

וסר מעליהם. מארצי והרי:

לשבור. חוזר על כאשר דמיתי וכו׳ לומר מחשבתי היה לשבור את אשור בארצי כי סביב ירושלים נפל:

וסר. ואז יסור מישראל העול מה ששם אשור עליו:

וסבלו. ממשא שהעמיס אשור על שכמו יסיר אז:

אבוסנו. ענין רמיסה ודריסה:

עולו. אמר בלשון שאלה מהעול ההושם על צואר הפרה לחרוש בשדה ר״ל הכבדת העבודה:

וסבלו. ענין טעינת משא וכן יסור סובלו (לעיל י):

שכמו. כתפו: