בְּלִבְּהוֹן מוֹאֲבָאֵי יֵימְרוּן לְמַעֲרַק עַד צוֹעַר עֶגְלַת תִּלְתּוּת רַבְּתָא אֲרֵי בְמַסוּקִית לוּחִית בִּדְבָכָן יִסְקוּן בֵּיהּ אֲרֵי בְמָחוֹתִית חוֹרְנַיִם צִוְחַת תְּבִירֵי קְרָב יְבַסְרוּן:
לבי למואב. בעבור מואב:
בריחיה. בריחי המדינה צועקים כמו הילילי שער (ישעיהו י"ד ל"א), או בריחיה הובאו אל מצרים, כי משם בא מלך אשור, או צוער של סדום, ויהיה 'עגלת שלישיה' שיש לה גם שנים, תואר צוער, ויתכן היות בריחיה שם התואר כטעם בורחיה, אך ברוחיה לא יתכן לאמרו כי איך יהיה פעול לפועל עומד:
יעוערו. העי"ן השני כפול והטעם כמו עוררו, והיא מלה זרה:
לבי למואב יזעק. הנביא מדבר כן על לשון העם שיאמר כל אחד ואחד לבי למואב יזעק ר״ל אזעק ממרירות לב ולא לפנים:
בריחיה וכו׳. ר״ל הנה מעולם היתה מואב מדינה חשובה כעגל השלישי לבטן המעולה ביותר ועתה ברחו מפני המלחמה ובאו הבורחים עד צוער וסרס המקרא:
כי מעלה הלוחית. כי בעת יברחו דרך מעלה הר הלוחית הנה יעלה שם בבכי:
דרך חורנים. בדרך חורנים יעירו זעקת שבר:
בריחה. מלשון הברחה וניסה:
יעוערו. כמו יעורו ונכפלה פ״א הפעל: