עַל־כֵּ֡ן אֶבְכֶּ֞ה בִּבְכִ֤י יַעְזֵר֙ גֶּ֣פֶן שִׂבְמָ֔ה אֲרַיָּ֙וֶךְ֙ דִּמְעָתִ֔י חֶשְׁבּ֖וֹן וְאֶלְעָלֵ֑ה כִּ֧י עַל־קֵיצֵ֛ךְ וְעַל־קְצִירֵ֖ךְ הֵידָ֥ד נָפָֽל׃

עַל כֵּן כְּמָא דְאַיְתֵיתִי מַשִׁרְיָן עַל יַעְזֵר כֵּן אַיְתֵי קְטוֹלִין עַל שִׂבְמָא אֱרַוִינָךְ דִמְעָתָא חֶשְׁבּוֹן וְאֶלְעָלֵה אֲרֵי עַל חַצְדִיךְ וְעַל קִיטְפִיךְ בְּזוֹזִין נְפָלוּ:

על כן אבכה. יאמר כל א' וא' ממואב:

גפן שבמ'. שם מקום ויחסר על:

אריוך. מלה זרה כי היו"ד תחת הוי"ו והוי"ו תחת ה"א נח והיא מלה זרה, והכ"ף לנוכח חשבון, והיא מדינת מואב הגדולה:

על קיצך. פרי הקיץ:

הידד. זאת המלה ידברו בה הרומסים והדורכים והנה ישחת הפרי והקציר בעודנו רטוב:

על כן. אמר הנביא בלשון מואב על כן בענין הבכי שבכיתי על יעזר בזה הענין עצמו אבכה על אבדן גפן שבמה:

אריוך וכו׳. אתה חשבון ואלעלה ארוה את כל אחת מכם בדמעות עיני ואחז במשל כאלו הוא מטר המרוה את הארץ:

על קיצך. על תלישת פירות הקיץ ועל קציר שדך תנה קול הידד והיא קריאת צעקת השוללים הבאים פתאום:

אריוך. ענין שביעה כמו כגן רוה (לקמן נח):

קיצך. פירות הקיץ:

נפל. ענין חניה כמו על פני כל אחיו נפל (ברא׳ כה):