יְשַׁעְיָהוּ י״ז · ט׳

בַּיּ֨וֹם הַה֜וּא יִהְי֣וּ ׀ עָרֵ֣י מָעוּזּ֗וֹ כַּעֲזוּבַ֤ת הַחֹ֙רֶשׁ֙ וְהָ֣אָמִ֔יר אֲשֶׁ֣ר עָֽזְב֔וּ מִפְּנֵ֖י בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וְהָיְתָ֖ה שְׁמָמָֽה׃

במילים פשוטות

הפסוק נלמד כאן לצד כל המפרשים הקלאסיים שלמטה. הסבר מקורי מונגש לפסוק זה נמצא בהכנה ובבדיקה, ויתווסף בקרוב.

כל המפרשים

תרגום יונתן

תרגום יונתן בן עוזיאל

בְּעִדָנָא הַהִיא יֶהֱוְיָן קִרְוֵי תוּקְפֵיהוֹן כִּכְרַךְ דַחֲרִיב וְאִתְחַמַר דִי אִשְׁתְּבֵיק מִן קֳדָם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּתְהֵי לְצָדוּ:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

ביום. ערי מעוזו, של ישראל:

החורש. האילן כמו חורש מצל (יחזקאל ל"א ג'):

והאמיר. שהוא למעלה, והנה הוא השורש והסעיף:

אשר עזבו. הכנענים בבורחם מפני ישראל בבואם אל ארץ כנען:

והיתה. שומרון שממה כי היא עיר המלוכה:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת דוד

רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18

ערי מעוזו. ערי המבצר שהיו לו למעוז וחוזק:

כעזובת החורש והאמיר. עזובות תהיינה מיושביהן כמו היער שהוא עזוב מבני אדם וכמו הנוף העליון מן האילן שלרוב גבהה עזובה היא מאנשים כי אין מי עולה שמה:

אשר עזבו. חוזר על מלת כעזובת לומר וכעזובה אשר עזבו הכנענים מפני בני ישראל כי רבים מהכנענים עזבו עריהם והלכו להם מפני בני ישראל בעלותם ממצרים:

והיתה שממה. ותהיה ארצם שממה מאין יושב:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת ציון

רבי יחיאל הלל אלטשולר · המאה ה־18

מעוזו. ענין חוזק:

החורש. ענינו יער בעל סעיפים כמו וחורש מצל (יחזקאל ל״א):

והאמיר. הוא הנוף העליון:

מקור: ספריא · נחלת הכלל