נֽוֹאֲלוּ֙ שָׂ֣רֵי צֹ֔עַן נִשְּׁא֖וּ שָׂ֣רֵי נֹ֑ף הִתְע֥וּ אֶת־מִצְרַ֖יִם פִּנַּ֥ת שְׁבָטֶֽיהָ׃

אִטְפַּשׁוּ רַבְרְבֵי טָאנֵס טְעוֹ אֱנָשׁ מַפִיס אַטְעַיוּ יַת מִצְרָאֵי רַבָּנֵי פַלְכָהָא:

נואלו. כמו אשר נואלנו (במדבר י"ב י"א) כטעם אוולת:

נשאו. מגזרת הנחש השיאני (בראשית ג' י"ג), מבנין נפעל:

פנת שבטיה. הם הגדולים כמו פנות כל העם (שופטים ג' ב'):

וטעם שבטיה המשפחות:

נואלו. שרי צוען נעשו אוילים ושרי נוף נפתו בהסתת חכמים והיועצים בעצתם הנבערה:

והתעו. השרים התעו את העם היושב במצרים אשר היא ראש הממלכה כי השרים הבטיחו את העם בדברי היועצים לאמר שהם יהיו המנצחים במלחמה:

נואלו. ענין אוילות ושטות כמו אשר נואלנו (במדבר י״ב):

נשאו. ענין הסתה ופתוי כמו הנחש השיאני (בראשית ג):

והתעו. מי ששוגה בדעתו קרוי תועה והושאל מהתועה בדרך:

פנת. דבר החשוב נקרא בלשון שאלה פנה על כי הדרך לשום האבן המובחרת בפנת הבנין להיות נראה משתי הצדדים וכמ״ש אבן וכו׳ היתה לראש פנה (תהילים קי״ח:כ״ב):

שבטיה. מלשון שבט ומשפחה: