וְסִכְסַכְתִּ֤י מִצְרַ֙יִם֙ בְּמִצְרַ֔יִם וְנִלְחֲמ֥וּ אִישׁ־בְּאָחִ֖יו וְאִ֣ישׁ בְּרֵעֵ֑הוּ עִ֣יר בְּעִ֔יר מַמְלָכָ֖ה בְּמַמְלָכָֽה׃

ונעו אלילי מצרים מפניו. לא יהיה להם כח להציל את עמם מיד שלוחיו של אשור וזה שאמר הנביא פורענות מצרים בלשון הזה מה שלא אמר בלשון הזה לשאר אומות מפני שהם למודים ללקות במדה הזאת ועברתי בארץ מצרים (שמות יב) ובכל אלהי מצרים (שם) ודרך ארץ מייראין את האדם במכה שכבר לקה בה:

וֶאֱגָרֵי מִצְרָאֵי בְּמִצְרָאֵי וִיגִיחוּן קְרָב גְבַר בַּאֲחוּהִי וּגְבַר בְּחַבְרֵהּ קְרִי בִּקְרִי וּמָלְכוּ בְמָלְכוּ:

וסכסכתי. כטעם בלבול, ואת אויביו יסכסך (ישעיהו ט' י'):

וסכסכתי. אעשה בלבול ותגר ביניהם ונלחמו זה בזה:

ממלכה בממלכה. ממלכות רבות היו בארץ מצרים:

וסכסכתי. ענין בלבול וגרוי כמו ואת אויביו יסכסך (לעיל ט):