וְנָגַ֧ף יְהֹוָ֛ה אֶת־מִצְרַ֖יִם נָגֹ֣ף וְרָפ֑וֹא וְשָׁ֙בוּ֙ עַד־יְהֹוָ֔ה וְנֶעְתַּ֥ר לָהֶ֖ם וּרְפָאָֽם׃ {ס}

וְיִמְחֵי יְיָ יַת מִצְרַיִם מְחָא וְיַסִנוּן וִיתוּבוּן לְפוּלְחָנָא דַייָ וִיקַבֵּל צְלוֹתֵיהוֹן וְיַסֵי יַתְהוֹן:

ונגף ורפוא. הטעם ורפאם רפוא:

ונעתר. יתרצה להם:

ונגף. כאשר יחטאו לו ינגוף אותם אבל לא תתמיד כי מיד אחר הנגיפה ירפאם ר״ל לא יאריך להם עד שתתמלא סאתם וינגפו מבלי תקומה כי לטובתם יפרע מהם מעט מעט:

ושבו. כאשר יעשו תשובה יתרצה להם ויקבל עתר תפלתם וירפאם:

ונגף. ענין הכאה כמו ונגפו אשה הרה (שמות כ״א:כ״ב):

ונעתר. הוא ענין רבוי כמו ועתר ענן הקטורת (יחזקאל ח׳:י״א) ור״ל יקבל מרבית תפלתם ויתרצה להם וכן ונעתור להם (דה״א ה):