וְסִכַּרְתִּי֙ אֶת־מִצְרַ֔יִם בְּיַ֖ד אֲדֹנִ֣ים קָשֶׁ֑ה וּמֶ֤לֶךְ עַז֙ יִמְשׇׁל־בָּ֔ם נְאֻ֥ם הָאָד֖וֹן יְהֹוָ֥ה צְבָאֽוֹת׃

וְאֶמְסַר יַת מִצְרָאֵי בְּיַד רִבּוֹן קְשֵׁי וּמְלַךְ תַּקִיף יִשְׁלוֹט בְּהוֹן אֲמַר רִבּוֹן עַלְמָא יְיָ צְבָאוֹת:

וסכרתי. יש מחליפין הכ"ף בגימ"ל, ולא יתחלפו באמת כי אם אותיות הנוח והנכון שהוא מגזרת ויסכרו מעינות תהום (בראשית א' ב'):

אדונים קשה. דקדוקו מפור' בתורה (שמות כ"א ד'):

ומלך עז. הוא מלך אשור:

וסכרתי. אמסרם ביד אדון קשה והוא מלך אשור:

ומלך עז. כפל הענין במ״ש:

וסכרתי. כמו וסגרתי כי גיכ״ק מתחלף והוא ענין מסירה כמו היסגרוני בעלי קעילה (ש״א כג):

אדונים. זהו ענין לשון תפארת ליחיד לומר עליו בלשון רבים וכן אדוני יוסף (בראשית ל״ט):

עז. חזק: