וְשָׁפַט֙ בֵּ֣ין הַגּוֹיִ֔ם וְהוֹכִ֖יחַ לְעַמִּ֣ים רַבִּ֑ים וְכִתְּת֨וּ חַרְבוֹתָ֜ם לְאִתִּ֗ים וַחֲנִיתֽוֹתֵיהֶם֙ לְמַזְמֵר֔וֹת לֹא־יִשָּׂ֨א ג֤וֹי אֶל־גּוֹי֙ חֶ֔רֶב וְלֹֽא־יִלְמְד֥וּ ע֖וֹד מִלְחָמָֽה׃ {פ}

וְיָדִין בֵּין מִלְכְּוָתָא וְיוֹכַח לְעַמְמִין סַגִיאִין וִיעַפְפוּן סְיָפֵיהוֹן לְסִכִּין וּמוּרְנְיָתֵיהוֹן לְמַגָלִין לָא יִטוֹל עַם בְּאַפֵּי עַם זְיַן וְלָא יִתְאַלְפוּן עוֹד מִבְּכֵן קְרָבָא:

ושפט. השופט והוא המשיח, כמו אשר ילדה אותה ללוי (במדבר כ"ו נ"ט):

לאתים. כמו את מחרשתו ואת אתו (שמואל א' י"ג כ'), ודגשות התי"ו לחסרון הנה הנעלם שהוא במלת אתו:

למזמרות. שיזמרו בהם הכרמים:

ושפט. ר״ל וכאשר יבקשו כן יהיה כי השופט והוא מלך המשיח הוא ישפוט בין האומות בדברי ריבותם והוא יברר המשפט לעמים רבים:

וכתתו. ישברו כלי המלחמה לעשות מהם כלי עבודת אדמה כי לא יעשו עוד מלחמה ולא ילמדו אותה כי המשיח ישפוט בדברי ריבותם:

והוכיח. ענין ברור דברים:

וכתתו. ענין כתישה:

לאתים. הם כלי חפירה וכן את מחרשתו ואת אתו (ש״א יג):

למזמרות. שם הכלי שכורתין בו הזמורות מל׳ וכרמך לא תזמור (ויקרא כ״ה:ד׳):