עָרֹ֧ךְ הַשֻּׁלְחָ֛ן צָפֹ֥ה הַצָּפִ֖ית אָכ֣וֹל שָׁתֹ֑ה ק֥וּמוּ הַשָּׂרִ֖ים מִשְׁח֥וּ מָגֵֽן׃ {ס}

ממדבר. יבואו לה:

סַדַרוּ פָּתוֹרִין אֲקִימוּ סַכְוָאִין אֲכוֹלוּ שְׁתוּ קוּמוּ רַבְרְבַיָא מְרִיקוּ וְצַחְצַחוּ זְיָנָא:

ערוך. צפה הצפית. לפי דעתי אין ריע לו וטעמו נגוני':

וטעם קומו השרים וגו', שנהרג בלשצר באותו הלילה ומשחו דריוש הזקן למלך, ונקרא המלך מגן כי הוא יגן על העם, וכן מגיננו ראה אלהים (תהלים פ"ד י'):

ערוך השלחן. בעת שהיו עורכים השלחן על המשתה אמרו אלו לאלו צפה הצפית ר״ל יעמוד הצופה על המצפה לראות אם באים חיל פרס ומדי:

אכול שתה. בעוד שהיו אוכלים ושותים אמרו אלו לאלו קומו השרים ומשחו המגן לרדת אל המלחמה:

ערוך. ענינו סדור המאכל:

צפה. ענין ראיה כמו יצף ה׳ (בראשית לא) הצפית. העומד ורואה אם גייסות באים נקרא צופה:

משחו מגן. יש מגן עשוי מעור שלוק ומושחין אותו בשמן להחליק מעליו מכת חרב וחנית וכן מגן שאול בלי משוח בשמן (ש״ב א):