הִנֵּ֤ה יְהֹוָה֙ מְטַלְטֶלְךָ֔ טַלְטֵלָ֖ה גָּ֑בֶר וְעֹטְךָ֖ עָטֹֽה׃

הָא יְיָ מְטַלְטְלָךְ טִלְטוּל דְגַבְרָא וְתַחֲפִינָךְ בַּהֲתָא:

הנה יי מטלטלך. כפול, מן ויטילו הכלים [יונה א' ה']:

טלטלה. אתה שתחשוב כי אתה גבור כטעם והיית לאיש (מלכים א' ב' ב'), והנה הוא כדמות קריאה או טלטלה כטלטול גבר, והראשון קרוב אלי:

הנה ה׳ מטלטלך. ר״ל לא כן יהיה כמו שחשבת כי ה׳ יטלטל ויגלה אותך מכאן:

טלטלה גבר. טלטול גדול וחזק:

ועוטך עטה. יפריחך כעוף בגלות:

גבר. ר״ל גדול וחזק:

ועוטך עטה. ענין עפיפה והפרחה כמו ותעט אל השלל (ש״א יד):