נִשְׁבְּרָ֖ה קִרְיַת־תֹּ֑הוּ סֻגַּ֥ר כׇּל־בַּ֖יִת מִבּֽוֹא׃

אִתְּבַרַת קַרְתְּהוֹן צְדִיאַת אֲחִידוּ כָל בָּתַּיָא מִלְמֵעַל:

נשברה [קרית תהו]. הטעם כל קריה שהולכים יושביה אחרי התוהו:

סוגר כל בית מבוא. כי יצא כל אדם למסלות מרוב הצער:

נשברה קרית תוהו. כל עיר תהיה שבורה וקראה קרית תוהו ע״ש סופה כשתהיה נשברת תהיה תוהו וכן אפיתי על גחליו לחם (לקמן מד) שקוראהו לחם ע״ש סופו:

סוגר כל בית מבוא. הבתים יהיו נתוצים ואין מי יבוא בהם כאלו סוגר הבית מבלי תת בא בו:

קרית. עיר:

תוהו. ענין שממון וכן הארץ היתה תוהו ובוהו (בראשית א׳:א׳-ב׳):