נ֣וֹעַ תָּנ֤וּעַ אֶ֙רֶץ֙ כַּשִּׁכּ֔וֹר וְהִֽתְנוֹדְדָ֖ה כַּמְּלוּנָ֑ה וְכָבַ֤ד עָלֶ֙יהָ֙ פִּשְׁעָ֔הּ וְנָפְלָ֖ה וְלֹא־תֹסִ֥יף קֽוּם׃ {ס}

אִשְׁתְּדָאָה תִּשְׁתְּדֵי אַרְעָא כְּרַוְיָא וּתְהֵי אַזְלָא וְאַתְיָא כְּעַרְסְלָא וְיִתְקְפוּן עֲלָהּ חוֹבָהָא וְתִפּוֹל וְלָא תוֹסִיף לְמֵקָם:

נוע. הטעם על יושבי הארץ שינוסו ממקום למקום, ויתנודדו כמלונה כי השומר יחליף מקום מלונו:

וטעם וכבד. כי יבקשו להתנועע ולברוח ויכבד פשעם עליהם, ויפלו:

קום. שם הפעל, וככה ומלך אלקום עמו (משלי ל' ל"א):

נוע וכו׳. הארץ תתנועע כשכור המתנעע ולא יוכל לעמוד ביושר מבלי הנעה:

והתנודדה. תהיה נדה ונעה כסוכת שומר קשואין הנדה ברוח:

וכבד עליה פשעה. הפשע אשר פשעו בישראל להיצר להם יכבד על הארץ ותפול למטה ולא תוכל לקום עוד רצה לומר העון הזה יקטרג:

נוע תנוע. מל׳ הנעה והנדה:

והתנודדה. מל׳ נדידה:

כמלונה. כן יקרא סוכת שומר הקשואין על כי אינה עשויה אלא ללינת לילה כמ״ש כמלונה במקשה (לעיל א):