יֵ֣צֶר סָמ֔וּךְ תִּצֹּ֖ר שָׁל֣וֹם ׀ שָׁל֑וֹם כִּ֥י בְךָ֖ בָּטֽוּחַ׃

בְּלֵבָב שָׁלֵם נְטָרוּ שְׁלָמָא שְׁלָמָא יִתְעֲבֵיד לְהוֹן אֲרֵי בְמֵימְרָךְ אִתְרְחִיצוּ:

יצר וגו'. מי שיצרו סמוך עליך, אתה השם תצרנו בשלום, ויש אומרים שיתכן להיות מלת שלום זכר גם לשון נקבה:

יצר סמוך. המחשבה שהיה נשען על האל השלום תצור אותו לבל יחרד וכפל מלת שלום לחזק הדבר:

כי בך בטוח. ר״ל כן ראוי הדבר הואיל ובטח בך:

יצר. ענין פעולת המחשבה כמו וכל יצר מחשבות לבו (שם ו):

סמוך. ענין השענה:

תצור. ענין שמירה כמו יצרנהו כאישון עינו (דברים ל״ב:י׳):