אֲנִ֤י יְהֹוָה֙ נֹֽצְרָ֔הּ לִרְגָעִ֖ים אַשְׁקֶ֑נָּה פֶּ֚ן יִפְקֹ֣ד עָלֶ֔יהָ לַ֥יְלָה וָי֖וֹם אֶצֳּרֶֽנָּה׃

לויתן נחש בריח. הוא מצרים:

אֲנָא יְיָ נְטַר לְהוֹן קְיָם אֲבָהָתְהוֹן וְלָא אֱשֵׁיצִינוּן אֶלָא בִזְמַן דְאִינוּן מַרְגְזִין קֳדָמַי אֲנָא מַשְׁקֵי לְהוֹן כָּס פּוּרְעֲנוּתְהוֹן אִלוּלֵי חוֹבֵיהוֹן גָרְמִין לְאִתְפְּרַע מִנְהוֹן כְּבַר לֵילֵי וֵימָם מֵימְרִי מֵגִין עֲלֵיהוֹן:

אני. נוצרה. על השכינה שהיא בציון:

לרגעים אשקנ'. משל לנבואה שלא תפסוק:

פן יפקד עליה. אמר ר' יונה המדקדק כי פן כמו לא ויו"ד יפקוד תחת אל"ף סימן המדבר, וכמו ארח חיים פן תפלם (משלי ה' ו'), והטעם על כל העמים אפקד בלתי עליה, ויאמר רבי יצחק בן שאול נ"ע כי יפקד כמו לא נפקד ממנו איש (במדבר ל"א מ"ט), שהוא דבק עם לרגעים אשקנה פן יבול עליה כל אחד מעליה, כמו נובלת עליה (ישעיהו א' ל'). ויאמר רבי משה הכהן פן יפקד עליה האויב, אצרנה לילה ויום, והוא הישר בעיני:

אני ה׳ נוצרה. מעתה אשמרה לא כמו לשעבר שנאמר בה הסר משוכתו והיה לבער וגו׳:

לרגעים אשקנה. בכל רגע אשקה אותה במי מטר ולא כמו לשעבר שנאמר בה ועל העבים אצוה מהמטיר עליו מטר:

פן יפקוד עליה. כי פן יהיה נחסר העלים שלה ע״י כמישה לכן אצרנה לילה ויום להשקותה בזמנה ורצה לומר אחוס אף על העלין וכל שכן על הענבים והוא דרך משל לומר אשפיע להם הרבה טובה מגדוליהם ועד קטניהם:

נוצרה. ענין שמירה כמו נוצר חסד (שמות לד):

לרגעים. מל׳ רגע:

יפקד. ענין חסרון כמו כי יפקד מושבך (ש״א כ):

עליה. עלי הגפנים:

אצרנה. אשמרנה: