ה֗וֹי עֲטֶ֤רֶת גֵּאוּת֙ שִׁכֹּרֵ֣י אֶפְרַ֔יִם וְצִ֥יץ נֹבֵ֖ל צְבִ֣י תִפְאַרְתּ֑וֹ אֲשֶׁ֛ר עַל־רֹ֥אשׁ גֵּֽיא־שְׁמָנִ֖ים הֲל֥וּמֵי יָֽיִן׃

שכורי אפרים. שהיו משתכרין ביין טוב של מדינת פרוגיתא כדאמר מיא דדורמסקית וחמרא דפרוגיתא קפחו עשרת השבטים:

וַי דִי יָהֵיב כִּתְרָא לְגֵיוְתָנָא טִפְשָׁא רַבָּא דְיִשְׂרָאֵל וְיָהֵב מִצְנַפְתָּא לְרַשִׁיעַיָא דְבֵית מַקְדְשָׁא תּוּשְׁבַּחְתֵּהּ דִי עַל רֵישׁ חֵילָא שְׁמֵינָא כְּתִישֵׁי חֲמָר:

הוי. שכורי אפרים. שהיו השרים מתעסקים ביין:

צבי. כמו לצבי ולכבוד (ישעיהו ד' ב'):

וטעם עטרת על המלוכה:

ראש גיא שמנים. ראש כמו ראשי בשמים (שיר השירים ד' י"ד), וכל כך היו רבי' עד ששב כמו גיא כמו ונשב בגיא (דברים ג' כ"ט) ויש אומר כמו גיא מאד (ישעיהו ט"ז ט'), שהוא חסר ה"א:

הלומי. כמו הלמוני בל ידעתי (משלי כ"ג ל"ה):

הוי. הנביא מתאונן על עטרת הגאוה של שכורי אפרים ר״ל על מה שהיו מתכבדים בגאותם:

וציץ נובל צבי תפארתו. הדר תפארתו היא עטרת הגאוה שזכר תכלה מהר כציץ השדה אשר במעט זמן יבול ויכמוש והוא כפל ענין במ״ש:

אשר על ראש. חוזר על עטרת גאות לומר העטרה אשר על ראש בני אפרים שהיו מפנקים עצמם למשוח ראשם הרבה בשמן מבושם וכאלו היה הראש גיא מלא שמן:

הלומי יין. אשר היו מוכים מהיין כי לפי רוב השכרות יפלו בארץ ויוכו על האבנים המושלכים על פני האדמה וכאילו היין הוא המכה:

הוי. ענין קריאה לצער:

וציץ. כעין פרח:

נובל. ענין כמישה כמו ועלהו לא יבול (תהילים א׳:ג׳):

צבי. ענין הדר כמו וצבי עדיו (יחזקאל ז):

גיא. עמק:

׳ הלומי. ענין הכאה וכתישה כמו הלמוני בל ידעתי (משלי כ״ג:ל״ה):