וְעַתָּה֙ אַל־תִּתְלוֹצָ֔צוּ פֶּֽן־יֶחְזְק֖וּ מֽוֹסְרֵיכֶ֑ם כִּֽי־כָלָ֨ה וְנֶחֱרָצָ֜ה שָׁמַ֗עְתִּי מֵאֵ֨ת אֲדֹנָ֧י יֱהֹוִ֛ה צְבָא֖וֹת עַל־כׇּל־הָאָֽרֶץ׃ {פ}

וּכְעַן לָא תִתְרַשְׁעוּן דִלְמָא יִתְקְפוּן יְסוּרֵיכוֹן אֲרֵי גְמִירָא וְשֵׁיצָאָה שְׁמָעִית מִן קֳדָם יְיָ אֱלֹהִים צְבָאוֹת עַל כָּל יָתְבֵי אַרְעָא:

ועתה. מוסריכם. מוסרות:

ונחרצה. גזרה גזורה כמו אתה חרצת (מלכים א' כ' מ'):

אל תתלוצצו. לומר דרך לעג כרתנו ברית את מות וגו׳:

פן יחזקו מוסריכם. פן יתחזקו היסורים המוכנים לכם:

כי כלה וגו׳. מאת ה׳ שמעתי שיבוא כליון וכריתה על כל הארץ לכן אל תתלוצצו:

תתלוצצו. מל׳ לץ:

מוסריכם. מל׳ יסורים:

כלה. מל׳ כליון:

ונחרצה. ענין כריתה כמו נחרצת שוממות (דניאל ט):