וְשָׁמְע֧וּ בַיּוֹם־הַה֛וּא הַחֵרְשִׁ֖ים דִּבְרֵי־סֵ֑פֶר וּמֵאֹ֣פֶל וּמֵחֹ֔שֶׁךְ עֵינֵ֥י עִוְרִ֖ים תִּרְאֶֽינָה׃

וְיִשְׁמְעוּן בְּעִדָנָא הַהִיא דִכְחַרְשִׁין מִלֵי סְפַר וּמִקְבֵיל וּמַחֲשׁוֹךְ עֵינֵי סָמָן יֶחְזְיָן:

ושמעו. אז יבינו דברי הנבואה, ולא יראו אלה העורים כי אם אחר שיהיו באופל:

ושמעו ביום וכו׳. כאשר יראו שאני משיב גמול אז אף אלו שאטמו אזנם מלשמוע דברי ספר כאלו היו חרשים הנה אז ישמעו דברי ספר:

ומאופל ומחושך וכו׳. אף מתוך החושך ואף עיני העורים תראינה דברי הספר ר״ל אף אלה שלא אבו לראות דברי הספר כאלו היו בתוך החושך ואף היו סומים בעיניהם הנה אז יראו:

דברי ספר. ר״ל ספורי דברי המקום:

ומאופל. מל׳ אפלה וחושך: