אִמְר֥וּ צַדִּ֖יק כִּי־ט֑וֹב כִּֽי־פְרִ֥י מַעַלְלֵיהֶ֖ם יֹאכֵֽלוּ׃

אֱמָרוּ לְצַדִיקָא טוֹבֵיכוֹן אֲרֵי פֵרַי עוֹבָדֵיהוֹן יִשְׁתַּלְמוּן:

אמרו. יש אומרים שבחו כמו את יי' האמרת (דברים כ"ו י"ז), והישר בעיני שהוא מלשון אמירה בלב ובפה:

יאכלו. כל הצדיקים והוא דרך קצרה והטעם שלא תחשוב כי צדיק אחד לבדו יאכל פרי מעלליו, וטעם זה הפסוק דבוק עם אוי לנפשם:

אמרו צדיק. שבחו ורוממו את הצדיק כי עשה את הטוב כי הצדיקים יאכלו גמול מעשיהם ולזה שבחוהו למען ילמדו ממנו לטוב להם:

אמרו. ענינו שבח ורוממות כמו את ה׳ האמרת (דברים כו) והוא לשון מושאל מהנוף העליון ברום האילן הנקרא אמיר כמ״ש בראש אמיר (לקמן יז):