יְשַׁעְיָהוּ ל׳ · כ״ד

וְהָאֲלָפִ֣ים וְהָעֲיָרִ֗ים עֹֽבְדֵי֙ הָאֲדָמָ֔ה בְּלִ֥יל חָמִ֖יץ יֹאכֵ֑לוּ אֲשֶׁר־זֹרֶ֥ה בָרַ֖חַת וּבַמִּזְרֶֽה׃

במילים פשוטות

הפסוק נלמד כאן לצד כל המפרשים הקלאסיים שלמטה. הסבר מקורי מונגש לפסוק זה נמצא בהכנה ובבדיקה, ויתווסף בקרוב.

כל המפרשים

תרגום יונתן

תרגום יונתן בן עוזיאל

וְתוֹרַיָא וַחֲמָרַיָא דִי מְפַלְחִין בְּהוֹן יַת אַרְעָא בְּלִיל מְפַטֵם יֵכְלוּן דִי דְרָא בְרִיחֲתָא וּבִמְדֵירָא:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

והאלפים. השוורים שיחרשו כהם וכן העיירים, כמו שגר אלפיך (דברים ז' י"ג):

בליל. כמו אם יגעה שור על בלילו (איוב ו' ה'):

חמיץ. גם חמץ שוים:

אשר זרה. אותו:

ברחת. מגזרת רוח והוא כלי ובמזרה:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת דוד

רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18

עובדי האדמה. כי בהם חורשים השדה לזריעה:

בליל חמיץ יאכלו. מאכלם יהיה תבואה בלולה במוץ המוחזק ברוב תבואה:

אשר זורה. ר״ל יחזקו המוץ בתערובות תבואה נקיה אשר זורה ברוח על ידי הרחת ובמזרה להסיר הפסולת כי מרוב הברכה יאכילו גם לבהמות תבואה נקיה:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת ציון

רבי יחיאל הלל אלטשולר · המאה ה־18

והאלפים. השוורים כמו שגר אלפיך (דברים ו) והעירים. כן יקראו החמורים עודם קטנים:

בליל. מל׳ בלבול וערבוב:

חמיץ. מל׳ חמץ ור״ל מחוזק כדבר המחמץ:

זורה. ענין פזור התבואה מול הרוח להפריח הפסולת וכן זורה את גורן (רות ג׳:ב׳) ברחת. שם כלי שזורין בו התבואה ונקרא כן לפי שמניפין אותו אל הרוח:

ובמזרה. גם הוא שם כלי עשוי לזרות בו התבואה:

מקור: ספריא · נחלת הכלל