כֹּ֣ל הֹבִ֔אישׁ עַל־עַ֖ם לֹא־יוֹעִ֣ילוּ לָ֑מוֹ לֹ֤א לְעֵ֙זֶר֙ וְלֹ֣א לְהוֹעִ֔יל כִּ֥י לְבֹ֖שֶׁת וְגַם־לְחֶרְפָּֽה׃ {ס}

כּוּלְהוֹן אָזְלִין לְמִבְהַת לְוַת עַמָא דְלָא יַהֲנוּן לְהוֹן לָא לְסָעִיד וְלָא לַהֲנָאָה אֲרֵי לְבַהֲתָא וְאַף לְחִסוּדִין:

כל וגו'. אל"ף הובאיש נוסף, כל אדם הוביש אלה ההולכים, (פועל יוצא), כי הלכו אל עם לא יוכלו לעזרם:

כל הבאיש. הכל בושו ונכלמו בלכתם אל עם אשר לא יועילו להם:

לעזר. ההליכה שמה לא יהיה לעזר כ״א לכלימה:

על עם. אל עם: