ה֣וֹי הַיֹּרְדִ֤ים מִצְרַ֙יִם֙ לְעֶזְרָ֔ה עַל־סוּסִ֖ים יִשָּׁעֵ֑נוּ וַיִּבְטְח֨וּ עַל־רֶ֜כֶב כִּ֣י רָ֗ב וְעַ֤ל פָּרָשִׁים֙ כִּֽי־עָצְמ֣וּ מְאֹ֔ד וְלֹ֤א שָׁעוּ֙ עַל־קְד֣וֹשׁ יִשְׂרָאֵ֔ל וְאֶת־יְהֹוָ֖ה לֹ֥א דָרָֽשׁוּ׃

הוי. על הושע ועשרת השבטים היורדים מצרימה לעזרה אשר שלחו מלאכים אל סוא מלך מצרים (מלכים ב י״ז:ד׳):

וַי דְנַחֲתִין לְמִצְרַיִם לְסָעִיד וְעַל סוּסְוָתָא מִסְתַּמְכִין וּמִתְרַחֲצִין עַל רְתִיכַיָא אֲרֵי סַגִיאִין וְעַל פָּרָשַׁיָא אֲרֵי תַקִיפִין לַחֲדָא וְלָא אִסְתְּמִיכוּ עַל מֵימַר קַדִישָׁא דְיִשְׂרָאֵל וְאוּלְפַן מִן קֳדָם יְיָ לָא תְבָעוּ:

הוי. כמו אוי, ליורדים מצרים שלא ראו זאת התשועה והלכו להנצל, ושם ימותו:

ולא שעו. שלא הרפו עצמם לבטוח בשם, מגזרת שעו מני (ישעיהו כ"ב ד'), והאומר כי שעו חסר נו"ן איננו נכון:

הוי. אמר הנביא יש להתאונן על הושע ועשרת השבטים:

היורדים למצרים. לבקש עזרה מול סנחריב:

ועל סוסים ישענו. בטחונם היה על הסוסים הקלים הבאים ממצרים:

על רכב כי רב. על המרכבות אשר רבו ועל מרבית הפרשים רוכבי הסוסים ולא שעו. לא פנו לבטוח על ה׳:

ישענו. ענין בטחון וסמיכה:

פרשים. הם רוכבי הסוסים הרגילים בזה:

עצמו. ענין רבוי כמו עצמו לי אלמנותיו (ירמיהו ט״ו:ח׳):

ולא שעו. ולא פנו וכן ישעה האדם על עושהו (לעיל יז):