וְהָי֥וּ עַמִּ֖ים מִשְׂרְפ֣וֹת שִׂ֑יד קוֹצִ֥ים כְּסוּחִ֖ים בָּאֵ֥שׁ יִצַּֽתּוּ׃ {פ}

וִיהוֹן עַמְמַיָא יְקֵידַת נוּר כּוּבִין מְפַסְכִין בְּנוּרָא יִתּוֹקְדוּן:

והיו. משרפות, כאילו נשרפו בסיד, רמז לנכחדי פתאם על ידי המלאך, וכמוהו קוצים כסוחים אשר באש יצתו:

והיו עמים. מחנה סנחריב ידמו אל האבנים הנשרפים להיות סיד:

קוצים כסוחים. ידמו אל הקוצים הנכרתים שהמה יבשים וכשמציתין בהם האש נשרפים מהרה וכן מחנה סנחריב מהר יכלו:

שיד. כמו סיד בסמ״ך:

כסוחים. ענין כריתה וכן שרופה באש כסוחה (תהילים פ׳:י״ז):

יצתו. מל׳ הצתה והבערה: