אָ֥ז תִּפָּקַ֖חְנָה עֵינֵ֣י עִוְרִ֑ים וְאׇזְנֵ֥י חֵרְשִׁ֖ים תִּפָּתַֽחְנָה׃

בְּכֵן יִתְפַּתְּחָן עֵינֵי בֵּית יִשְׂרָאֵל דְאִינוּן כְּסָמָן מִן אוֹרַיְתָא וְאוּדְנֵיהוֹן דִכְּחַרְשִׁין לְקַבָּלָא לְמִלֵי נְבִיָא יְצִיתָן:

אז תפקחנה עיני עורים. כראותם זה הפלא, גם כן השומעים:

אז וכו׳. רצה לומר ישראל שהיו כעורים וחרשים רואים עלבונם ושומעים חרפתם ועושים עצמם כאלו לא יראו ולא ישמעו הנה אז יראו וישמעו:

תפקחנה. תפתחנה כמו אפקח את עיני (זכריה י״ב):