וַיִּשְׁלַח֙ יְשַֽׁעְיָ֣הוּ בֶן־אָמ֔וֹץ אֶל־חִזְקִיָּ֖הוּ לֵאמֹ֑ר כֹּֽה־אָמַ֤ר יְהֹוָה֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֲשֶׁר֙ הִתְפַּלַּ֣לְתָּ אֵלַ֔י אֶל־סַנְחֵרִ֖יב מֶ֥לֶךְ אַשּֽׁוּר׃

וּשְׁלַח יְשַׁעְיָה בַּר אָמוֹץ לְוַת חִזְקִיָה לְמֵימָר כִּדְנַן אֲמַר יְיָ אֱלָהָא דְיִשְׂרָאֵל דִבְעֵיתָא מִן קֳדָמַי עַל סַנְחֵרִיב מַלְכָּא דְאַתּוּר:

אשר התפללת. בעבור הדבר אשר התפללת אלי:

אל סנחריב. על סנחריב: