לָכֵ֗ן כֹּֽה־אָמַ֤ר יְהֹוָה֙ אֶל־מֶ֣לֶךְ אַשּׁ֔וּר לֹ֤א יָבוֹא֙ אֶל־הָעִ֣יר הַזֹּ֔את וְלֹא־יוֹרֶ֥ה שָׁ֖ם חֵ֑ץ וְלֹֽא־יְקַדְּמֶ֣נָּה מָגֵ֔ן וְלֹֽא־יִשְׁפֹּ֥ךְ עָלֶ֖יהָ סֹלְלָֽה׃

בְּכֵן כִּדְנָן אֲמַר יְיָ עַל מַלְכָּא דְאַתּוּר לָא יֵעוּל לְקַרְתָּא הָדָא וְלָא יַקְשֵׁית תַּמָן נִיר וְלָא יְקַדְמִינֵהּ בִּתְרֵיסִין וְלָא יִצְבּוֹר עֲלָה מִלֵיתָא:

יורה. ישליך כמו ירה בים (שמות ט״ו):

ולא יקדמנה. לא יערוך לפניה כי התרגום של לפני הוא קדם וכן במה אקדם ה׳ (מיכה ז׳):

סללה. הוא צבור העפר ששופכים מול העיר ועולים בה להלחם וכן ושפכו על ירושלים סוללה (ירמיה ז׳):