וַיְהִי֩ ה֨וּא מִֽשְׁתַּחֲוֶ֜ה בֵּ֣ית ׀ נִסְרֹ֣ךְ אֱלֹהָ֗יו וְֽאַדְרַמֶּ֨לֶךְ וְשַׂרְאֶ֤צֶר בָּנָיו֙ הִכֻּ֣הוּ בַחֶ֔רֶב וְהֵ֥מָּה נִמְלְט֖וּ אֶ֣רֶץ אֲרָרָ֑ט וַיִּמְלֹ֛ךְ אֵסַר־חַדֹּ֥ן בְּנ֖וֹ תַּחְתָּֽיו׃ {ס}

וַהֲוָה הוּא סָגִיד בֵּית נִסְרוֹךְ טַעֲוָתֵהּ וְאַדַרְמֶלֶךְ וְשַׁרְאֶצַר בְנוֹהִי קַטְלוֹהִי בְּחַרְבָּא וְאִינוּן אִשְׁתֵּזֵבוּ לְאַרְעָא קַרְדוּ וּמְלַךְ אַסַרְחַדוֹן בְּרֵיהּ תְּחוֹתוֹהִי:

בית נסרוך. נסר מתיבתו של נח היה לו לאלוה ובעת אשר השתחוה לה הכוהו בניו:

והמה. בני סנחריב אשר הכוהו: