וַיֹּ֣אמֶר יְשַֽׁעְיָ֔הוּ יִשְׂא֖וּ דְּבֶ֣לֶת תְּאֵנִ֑ים וְיִמְרְח֥וּ עַֽל־הַשְּׁחִ֖ין וְיֶֽחִי׃

וַאֲמַר יְשַׁעְיָהוּ יִסְבוּן דְבֵילַת תֵּינִין וִישׁוֹרְטוּן עַל שִׁיחֲנָא וְאִתַּסֵי:

ויאמר. זה פלא כי התאנים הם מזיקים לשחין וזה שאמר הנביא יש אומרים כי הם במצות:

דבלת תאנים. נפתחים דבקים, ויחתכו במאכלת:

וימרחו. קרוב בלשון קדר, וטעמו ידוע:

ישאו. יקחו חתיכה מתאנים דרוסות להניח תחבושת על השחין וירפא:

ישאו. יקחו:

דבלת תאנים. חתיכת תאנים יבשות הנדרסות יחד עד שנעשה גוף אחד וכן ויתנו לו פלח דבלה (ש״ב ל):

וימרחו. ענין טיחה וכדרך התחבושת ובדרז״ל מפני שהוא ממרח (שבת קיו):

השחין. מין נגע שנחלה על ידה וכן שחין אבעבועות (שמות ט):

ויחי. ענין רפואה: