כׇּל־הַגּוֹיִ֖ם כְּאַ֣יִן נֶגְדּ֑וֹ מֵאֶ֥פֶס וָתֹ֖הוּ נֶחְשְׁבוּ־לֽוֹ׃

כָּל עַמְמַיָא כִּלְמָא עוֹבָדֵיהוֹן גְמִירָא וְשֵׁיצָאָה אִינוּן חֲשִׁיבִין קֳדָמוֹהִי:

כל וגו'. והנה הזכיר כל הגוים, והם האדם, ואחר כך הצמחים והחיות, והטעם אחר שכל הגוים הם כאין:

ומ"ם מאפס כמ"ם המה מהבל יחד (תהלים ס"ב י') כאילו אמר פחותים מאפס הם נחשבים, והתמה מהגאון ז"ל שאמר שבני אדם נכבדים ממלאכי השם והלא קרא זאת הפרשה:

כאין. כלא דבר:

נחשבו לו. למולו נחשבים כאלו המה מאפס ותוהו:

מאפס. דבר שאין בו ממש:

ותוהו. ענין ריקות: