וּדְסַבָּרוּ לְפוּרְקָנָא דַייָ יִתְכַּנְשׁוּן מִבֵּינֵי גָלוּתְהוֹן וְיוֹסְפוּן חֵיל וְיִתְחַדְתּוּן לְעוּלֵימַתְהוֹן כְּצִימוּחַ דְסָלֵיק עַל גַדְפֵי נִשְׁרִין יְרַהֲטוּן וְלָא יִלְאוּן יַהֲכוּן וְלָא יִשְׁתַּלְהוּן:
וקוי יי יחליפו. קודם תום הכח הראשון, יבא כח אחר מהשם להם, וכמוהו אם יכרת ועוד יחליף (איוב י"ד ז'), וזאת הלשון קרובה בלשון קדר:
יעלו אבר. כמו כנף מי יתן לי אבר (תהלים נ"ה ז') ויתכן היות זה הטעם, כי ישראל שקוו, השם הוא יחזיקם וישיבם אל ירושלם, והבבליים שהם גבורים יחלשו:
וקוי ה׳. אבל המקווים לה׳ יחליפו כח חדש בכל עת:
יעלו אבר. יגדלו כנף כנשרים למהר לעוף אל ארצם והוא ענין מליצה:
ירוצו. בשובם לארצם ירוצו ולא ייגעו וילכו בדרך ולא ייעפו:
יחליפו. ענין התחדשות ותמורה:
אבר. כנף כמו אבר כיונה (תהלים נה) ירוצו. ענין מהירות ההליכה: