תְּבַקְשֵׁם֙ וְלֹ֣א תִמְצָאֵ֔ם אַנְשֵׁ֖י מַצֻּתֶ֑ךָ יִהְי֥וּ כְאַ֛יִן וּכְאֶ֖פֶס אַנְשֵׁ֥י מִלְחַמְתֶּֽךָ׃

תַּבְעִינוּן וְלָא תַשְׁכְּחִינוּן לְאַנְשֵׁי מַצוּתָךְ יְהוֹן כִּלְמָא וּכְלָא מִדָעַם גַבְרִין דַהֲווֹ מִתְגָרִין לְמֶעְבַּד עִמָךְ קְרָב:

תבקשם. מצותך, חסר נו"ן על כן נדגש הצד"י, על משקל מלקות, וכן אוהב מצה (משלי י"ז י"ט) כי ינצו אנשים (דברים כ"ה י"א):

וכאפס. כמו לא:

תבקשם. אפילו אם תבקשם לא תמצא את אנשי מצותיך:

יהיו כאין וכו׳. כפל הדבר פעמים רבות לגודל האבדון:

מצתיך. ענין מריבה כמו הן לריב ומצה תצומו (לקמן נח):

וכאפס. דבר שאין בו ממש: