אֶפְתַּ֤ח עַל־שְׁפָיִים֙ נְהָר֔וֹת וּבְת֥וֹךְ בְּקָע֖וֹת מַעְיָנ֑וֹת אָשִׂ֤ים מִדְבָּר֙ לַאֲגַם־מַ֔יִם וְאֶ֥רֶץ צִיָּ֖ה לְמוֹצָ֥אֵי מָֽיִם׃

אֲקָרֵב גָלוּתְהוֹן מִבֵּינֵי עַמְמַיָא וְאֶדְבְּרִינוּן בְּאוֹרַח תַקָנָא וְאֶפְתַּח לְהוֹן עַל נַגְדִין נַהֲרִין וּבְגוֹ מַשִׁרְיָן מַבּוּעִין אֲשַׁוֵי מַדְבְּרָא לַאֲגַמִין דְמַיָן וַאֲרַע בֵּית צַחְוָנָא לְמַבּוּעֵי מַיָא:

אפתח. שפיים, הם גבוהים, הפך בקעות, גם זה פלא להיות נהר על שפי':

אשים מדבר. שאין שם יישוב:

על שפיים. במקומות הגבוהים אוליך נהרות עם כי אין דרך הנהרות למשוך שמה מעיינות. אפתח מעיינות:

למוצאי מים. להיות מקום מוצא מים:

שפיים. כן נקראו המקומות הגבוהים וכן רוח צח שפיים (ירמיהו ד׳:י״א):

לאגם. כן נקרא מקום כניסת המים וכן ועל אגמיהם (שמות ז):

ציה. שממון: