רָא֤וּ אִיִּים֙ וְיִרָ֔אוּ קְצ֥וֹת הָאָ֖רֶץ יֶחֱרָ֑דוּ קָרְב֖וּ וַיֶּאֱתָיֽוּן׃

למשפט נקרבה. להוכיח' על פניהם:

חֲזוֹ נַגְוָתָא וִידַחֲלוּן דְבִסְיָפֵי אַרְעָא יְזוּעוּן יִתְקַרְבוּן וְיֵיתוּן:

ראו איים. גבורת כורש:

קרבו. אלה:

ויאתיון. מלה שלימה, כי היו"ד תחת ה"א הנח, שהוא למ"ד הפעל:

ראו איים. יושבי האיים ראו הנס שעשיתי לאברהם ופחדו גם השוכנים בקצות הארץ חרדו בשמעם הנס:

קרבו ויאתיון. קרבו ובאו לפני אברהם לשאול ממנו מתנת חנם ולא באו במלחמה כמ״ש ויאמר מלך סדום וכו׳ תן לי הנפש וכו׳ (בראשית י״ד:כ״א):

ויאתיון. ענין ביאה כמו אתא בוקר (לעיל כא):