יְשַׁעְיָהוּ מ״ב · כ״ה

וַיִּשְׁפֹּ֤ךְ עָלָיו֙ חֵמָ֣ה אַפּ֔וֹ וֶעֱז֖וּז מִלְחָמָ֑ה וַתְּלַהֲטֵ֤הוּ מִסָּבִיב֙ וְלֹ֣א יָדָ֔ע וַתִּבְעַר־בּ֖וֹ וְלֹא־יָשִׂ֥ים עַל־לֵֽב׃

במילים פשוטות

הפסוק נלמד כאן לצד כל המפרשים הקלאסיים שלמטה. הסבר מקורי מונגש לפסוק זה נמצא בהכנה ובבדיקה, ויתווסף בקרוב.

כל המפרשים

תרגום יונתן

תרגום יונתן בן עוזיאל

וּשְׁפַךְ עֲלֵיהוֹן חֵימַת רוּגְזֵהּ וּתְקוֹף עָבְדֵי קְרָבֵהּ אַיְתִי עֲלֵיהוֹן וּקְטָלוּ בְהוֹן מִסְחוֹר סְחוֹר וְלָא יְדַעוּ וְשַׁלִיטוּ בְהוֹן וְלָא שַׁוִיאוּ דְחַלְתֵּהּ עַל לִבָּא:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

וישפך עליו. כמו בנות צעדה עלי שור (בראשית מ"ט כ"ב), על כל אחד מאבותינו:

חמה. והיא חמת אפו, כמו האהלה שרה אמו (בראשית כ"ד מ"ז):

ותלהטהו מסביב. מגזרת להט החרב (בראשית ג' כ"ד), והנה יודו כי אבותם היו עורי לב שלא ידעו:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת דוד

רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18

וישפוך. ולכך שפך עליו חמה קשה וחוזק מלחמה:

ותלהטהו מסביב. רצה לומר אבל אין נותנים לב לדעת שבא בהשגחה וכאשר בערה מסביב לא ידע שמה׳ באה וכאשר בערה בו בעצמו ובגופו עכ״ז אינו משים על לבו להבין שבא בהשגחה ר״ל אינו משים על הלב לא בעת כשהצרה ממשמשת לבא ולא בעת שכבר באה:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת ציון

רבי יחיאל הלל אלטשולר · המאה ה־18

חמה אפו. כפל המלה בשמות נרדפים וכן אדמת עפר (דניאל י״ב:ב׳) והדומים ועזוז. מלשון עוז וחוזק:

ותלהטהו. ענין הבערה ושרפה כמו אש לוהט (תהילים ק״ד:ד׳) ותבער. מלשון הבערה:

מקור: ספריא · נחלת הכלל