כִּֽי־תַעֲבֹ֤ר בַּמַּ֙יִם֙ אִתְּךָ־אָ֔נִי וּבַנְּהָר֖וֹת לֹ֣א יִשְׁטְפ֑וּךָ כִּֽי־תֵלֵ֤ךְ בְּמוֹ־אֵשׁ֙ לֹ֣א תִכָּוֶ֔ה וְלֶהָבָ֖ה לֹ֥א תִבְעַר־בָּֽךְ׃

אֲרֵי בְקַדְמֵיתָא כַּד עֲבַרְתּוּן בְיַמָא דְסוּף מֵימְרִי הֲוָה בְּסַעְדְכוֹן פַּרְעֹה וּמִצְרָאֵי דְסַגִיאִין כְּמֵי נַהֲרָא לָא יְכִילוּ לְכוֹן וְאַף בְּתִנְיָנֵיתָא כַּד תַּהֲכוּן לְבֵינֵי עַמְמַיָא דְתַקִיפוּן כְּאֶשְׁתָּא לָא יִכְלוּן לְכוֹן וּמַלְכְּוָן דַחֲסִינָן כְּשַׁלְהוֹבִיתָא לָא יְשֵׁיצוּן יַתְכוֹן:

כי וגו'. הכתוב ידמה השרים לנהרים, גם אש, כמו אש יצאה מחשבון (במדבר כ"א כ"ח), וטעם כי תעבור במים, על מדי ופרס כאשר ילכדו בבל:

כי תעבור במים. ותהיה קרוב להיות נטבע בהם:

ובנהרות. אף אם תעבור בנהרות השוטפים לא ישטפוך:

לא תכוה. לא תהיה נכוה מן האש ואף הלהב לא יבער בך ר״ל אף אם תהיה בעומק הצרות לא תכלה שמה:

במו. בתוך וכן במו מדמנה (לעיל כה):

תכוה. ענין חרוך ושריפה כמו מכות אש (ויקרא יג):