וְלֹא־אֹתִ֥י קָרָ֖אתָ יַעֲקֹ֑ב כִּֽי־יָגַ֥עְתָּ בִּ֖י יִשְׂרָאֵֽל׃

אֱמִיר עַל יְדֵי נְבִיַיָא וְלָא בְּפּוּלְחָנִי עַרְעִיתוּן דְבֵית יַעֲקֹב אֲרֵי לָאֵיתוּן בְּאוּלְפַן אוֹרַיְתִי יִשְׂרָאֵל:

ולא וגו'. הטעם כי זאת הטובה שעשה [צ"ל שאעשה] עם עמי איננה חיוב, כי אפילו ישראל בבבל לא בקשוני:

וטעם כי יגעת אפילו לא קראת אותי עד שתיג' בשבילי:

וטעם ישראל קריאה כמו אתה ישראל:

ולא אותי. אבל אתה יעקב לא קראת אותי כי פנית אחרי העכו״ם:

כי יגעת. כי נעשית יגע ועיף בעבודתי ובטלת את העבודה: