וַאֲחַלֵּ֖ל שָׂ֣רֵי קֹ֑דֶשׁ וְאֶתְּנָ֤ה לַחֵ֙רֶם֙ יַֽעֲקֹ֔ב וְיִשְׂרָאֵ֖ל לְגִדּוּפִֽים׃ {פ}

וְאַפֵּיס רַבְרְבֵי קוּדְשָׁא וְאֶמְסַר לְקַטָלָא יַעֲקֹב וְיִשְׂרָאֵל לְחִסוּדִין:

ואחלל [שרי קדש]. הם הכהנים, וכן כתיב כי היו שרי קודש:

ואתנה. ועתה זאת הרעה עשיתי לך בעבור מעשיך:

ואחלל. בעבור עונותיכם אחלל אף השרים הקדושים שבכם:

ואתנה. אתנה אתכם לחרם ושממון ולגדוף מפי האויב:

ואחלל. הוא הפוך הקדש וכן לא יחלל זרעו (ויקרא כ״א:ט״ו):

ואתנה. ענין מסירה:

לחרם. ענין שממון ואבדון:

לגדופים. ענינו כמו חרפה וכן אשר גדפו (לעיל ל״ז):