מֵאֲשֶׁ֨ר יָקַ֧רְתָּ בְעֵינַ֛י נִכְבַּ֖דְתָּ וַאֲנִ֣י אֲהַבְתִּ֑יךָ וְאֶתֵּ֤ן אָדָם֙ תַּחְתֶּ֔יךָ וּלְאֻמִּ֖ים תַּ֥חַת נַפְשֶֽׁךָ׃

מִדְאַתְּ חֲבִיב קֳדָמַי אִתְיְקַרְתָּא וַאֲנָא רְחִימְתָּךְ וּמְסַרֵית עַמְמַיָא תְּחוֹתָךְ וּמַלְכְּוָתָא חֲלַף נַפְשָׁךְ:

ואתן אדם. שאני בראתים כאשר בראתיך:

מאשר יקרת. בעבור אשר יקרת בעיני ונכבדת מכל האומות ואני אהבתיך ולזה דרכי ליתן בני אדם אחרים תחתיך:

ולאומים וכו׳ כפל הדבר במ״ש וכאומר כאשר עשיתי לשעבר כן אוסיף לעשות עוד:

יקרת. מלשון יקר וחשוב: