אֹמַ֤ר לַצָּפוֹן֙ תֵּ֔נִי וּלְתֵימָ֖ן אַל־תִּכְלָ֑אִי הָבִ֤יאִי בָנַי֙ מֵרָח֔וֹק וּבְנוֹתַ֖י מִקְצֵ֥ה הָאָֽרֶץ׃

אֲמַר לְצִפוּנָא אַיְתָא וּלְדָרוֹמָא לָא תְעַכֵּב אַיְתוּ בָנַי מֵרָחִיק וְגַלְוַת עַמִי מִסְיָפֵי אַרְעָא:

אומר לצפון תני. בני:

ולתימן. ימין, והנה יקבצם מארבע כנפות הארץ:

[בני]. ובנותי, אנשים ונשים:

תני. תן את ישראל הפזורים שמה:

אל תכלאי. אל תמנעי מליתן את ישראל הביאי. כאלו יצוה לכל אחד מרוחות השמים להביא את ישראל:

תכלאי. ענין מניעה כמו ויכלא העם מהביא (שמות ל״ו:ו׳):