חֶצְיוֹ֙ שָׂרַ֣ף בְּמוֹ־אֵ֔שׁ עַל־חֶצְיוֹ֙ בָּשָׂ֣ר יֹאכֵ֔ל יִצְלֶ֥ה צָלִ֖י וְיִשְׂבָּ֑ע אַף־יָחֹם֙ וְיֹאמַ֣ר הֶאָ֔ח חַמּוֹתִ֖י רָאִ֥יתִי אֽוּר׃

פַּלְגֵהּ אוֹקִיד בְּנוּרָא עַל פַּלְגֵהּ בִּסְרָא אָכִיל טְוָא טָוִי וּסְבַע אַף שְׁחִין וַאֲמַר אָח שַׁחֵינִית חֲזֵיתִי נוּר:

חציו. האח, מלה יאמר אדם אותה כאשר ימצא תענוג, וכמוהו האח ראתה עינינו [שם ל"ה כ"א]:

ראיתי אור. כמו אור לו בציון (ישעיהו ל"א ט'):

ראיתי. כמשמעו, ורב סעדיה נ"ע אמר כי טעמו רָוַחְתִּי, בלי רע:

חציו. ר״ל מקצתו שרף בתוך האש ע״י מקצתו אכל בשר כי יצלה בו צלי ויאכל וישבע ואף יחמם בשרו וישמח ויאמר האח הנה חממתי את עצמי אף נהנתי להיות יושב באור האש:

במו. בתוך:

האח. הוא ענין ל׳ שמחה כמו האח האח ראתה עינינו (תהלים לה) חמותי. מל׳ חתימה:

אור. שלהבת המאיר וכן אור לשבת נגדו (לקמן מז):