לֹ֥א יָדְע֖וּ וְלֹ֣א יָבִ֑ינוּ כִּ֣י טַ֤ח מֵֽרְאוֹת֙ עֵינֵיהֶ֔ם מֵהַשְׂכִּ֖יל לִבֹּתָֽם׃

לָא יָדְעוּן וְלָא מִסְתַּכְּלִין אֲרֵי מְטַמְטְמָן מִלְמֶחֱזֵי עֵינֵיהוֹן מִלְאִסְתַּכָּלָא בְּלִבְּהוֹן:

לא. הדעה בנקבים הקרובים אל המצח, והבינה בנקב האמצעי שהוא בתוך הראש:

כי טח. כמו וטח את הבית (ויקרא י"ד מ"ב), והוא פועל יוצא, והפועל הוא השם:

עיניהם. כל אחד, וכמוהו רבים:

לא ידעו. אין בהם לא דעת ולא בינה:

כי טח. היצה״ר המסית טח עיניהם מלראות ולבותם מלהשכיל:

טח. ענין מריחה ומשיחה וכן וטח את הבית (ויקרא י״ד:מ״ב):

לבותם. מל׳ לב: