הָאֹמֵ֥ר לַצּוּלָ֖ה חֳרָ֑בִי וְנַהֲרֹתַ֖יִךְ אוֹבִֽישׁ׃

דַּאֲמַר עַל בָּבֶל תֶּחְרוֹב וְנַהֲרָתָא אֲיַבֵּשׁ:

האומר לצולה. כמו מצולה [יונה ב' ד'] במצולת ים [מיכה ז' ט'], וזה הטעם רמז על בבל שהיתה מליאה אדם והון, כמצולת ים:

האומר לצולה. אשר כל אחד מהנביאים אמר על בבל העומדת במצולה שתהיה מקום חורב רצה לומר שכל אוכלוסיה יאבדו ולפי שיושבת במצול׳ המשיל אבדן אנשיה ליבושת המי׳:

ונהרותיך אוביש. כפל הדבר במ״ש:

לצולה. למצולה וענינו מקום רבוי המיה וכן ותשליכני מצולה (יונה ב) חרבי. ענין יובש כמו חרבו המים (בראשית ח):

אוביש. מל׳ יבש: