הַגִּ֣ידוּ וְהַגִּ֔ישׁוּ אַ֥ף יִֽוָּעֲצ֖וּ יַחְדָּ֑ו מִ֣י הִשְׁמִ֩יעַ֩ זֹ֨את מִקֶּ֜דֶם מֵאָ֣ז הִגִּידָ֗הּ הֲל֨וֹא אֲנִ֤י יְהֹוָה֙ וְאֵֽין־ע֤וֹד אֱלֹהִים֙ מִבַּלְעָדַ֔י אֵל־צַדִּ֣יק וּמוֹשִׁ֔יעַ אַ֖יִן זוּלָתִֽי׃

חַווֹ וְאִתְקְרָבוּ אַף אִתְמְלִיכוּ כַּחֲדָא מִן בְּסַר דָא מִלְקַדְמִין מִבְּכֵן חַוְיָהּ הֲלָא אֲנָא יְיָ וְלֵית עוֹד אֱלָהּ בַּר מִנִי אֱלָהּ דְזַכֵּי וּפָרִיק לֵית אֶלָא אֲנָא:

הגידו. האמת:

והגישו. חכמיכם:

אף יועצו. מבנין נפעל:

הגידו וכו׳. ר״ל אם יש עמכם טענה הגידו אתם או הגישו את חכמיהם שיאמרו הם ואף יועצו יחדיו להשכיל למצוא מענה:

מי השמיע זאת. מי מהפסילים השמיע השמועה הזאת קודם בואה והוא מפלת בבל ואשור:

מאז הגידה. מוסב על מלת מי לומר מי הגידה מאז עד לא בא וכפל הדבר במ״ש:

הלא אני ה׳. הוא המגיד דבר מאז:

ואין עוד זולתי. אין עוד אלהים לדעת הנולדות:

אל צדיק וכו׳. לא יש זולתי אל צדיק ומושיע:

אין. ענינו כמו לא: