כָּרַ֥ע בֵּל֙ קֹרֵ֣ס נְב֔וֹ הָיוּ֙ עֲצַבֵּיהֶ֔ם לַחַיָּ֖ה וְלַבְּהֵמָ֑ה נְשֻׂאֹתֵיכֶ֣ם עֲמוּס֔וֹת מַשָּׂ֖א לַעֲיֵפָֽה׃

כרע בל קורס נבו. אלהותיהם של בבל כרעו קרסו ל' שחוק של עכו"ם הוא כמי שיש לו חולי מעים ואינו מספיק לישב על מושב בה"כ עד שהוא נתרז:

חֲמִיט בֵּל אִתְקְטֵף נְבוֹ הֲווֹ צַלְמָנֵיהוֹן דְמוּת חֵיוָא וּבְעִירָא מַטוּלֵי טַעֲוָתְהוֹן יַקִירִין עַל נָטְלֵיהוֹן וְאִנוּן מְשַׁלְהַיָן:

כרע בל. עבודה זרה לבבליים, גם כן נבו ויש אומרים שהוא כוכב חמה:

קורס. מגזרת (שמות כ"ו י"א) קרסים והטעם ידוע, ואין ראוי לכתבו:

לחיה ולבהמ'. שישא אדם [אותם] עליהם:

על כן. נשואותיכם עמוסות משא לעיפה. תואר הבהמה הנושאת:

כרע בל. עתה שב לצחוק על הפסילים ואמר כשנלכדה בבל כרע בל על ברכיו ונפל לארץ ולא הציל את עצמו:

קורס נבו. כפף קומתו להיות מוטה לארץ:

היו עצביהם. הטעינו את העצבים על החיות ועל הבהמות להוליכם בגולה:

נשואותיכם עמוסות. הבהמות הנושאות אתכם המה עמוסות יותר מדי והנכם משא כבד על הבהמה העייפה:

בל. נבו. שמות גלולים של בבל:

קורס. ענין כפיפה והוא מל׳ קרסי זהב (שמות כ״ז) שהיו כפופים בראשיהם לתחבם בלולאות:

עצביהם. כן יקראו הגלולים ע״ש שמעציבים לב עובדיהם צועקים אליהם ואינם נענים:

עמוסות. ענין הטענת משא כבד וכן אבי העמיס עליכם (מ״א י״ב):

לעיפה. מלשון עייפות ויגיעה: