יְשַׁעְיָהוּ מ״ו · ו׳

הַזָּלִ֤ים זָהָב֙ מִכִּ֔יס וְכֶ֖סֶף בַּקָּנֶ֣ה יִשְׁקֹ֑לוּ יִשְׂכְּר֤וּ צוֹרֵף֙ וְיַעֲשֵׂ֣הוּ אֵ֔ל יִסְגְּד֖וּ אַף־יִֽשְׁתַּחֲוֽוּ׃

במילים פשוטות

הפסוק נלמד כאן לצד כל המפרשים הקלאסיים שלמטה. הסבר מקורי מונגש לפסוק זה נמצא בהכנה ובבדיקה, ויתווסף בקרוב.

כל המפרשים

תרגום יונתן

תרגום יונתן בן עוזיאל

הָא עַמְמַיָא גָבָן דְהַב מִכִּיס וְכַסְפָא בְּמֹאזְנַיָא תַּקְלִין אָגְרִין קִינָאָה וְעָבֵיד לֵיהּ דַחֲלָא סָגְדִין אַף מִשְׁתַּעְבְּדִין:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

הזלים וגו'. עם עובדי עבודה זרה ידבר, הזלים רבים הוציאוהו מגזרת אזל מכלינו (שמואל א' ט' ז'), והוא חסר אל"ף, והנכון שאין רע לו, כי אזל פועל עומד, וטעמו הנותנים זהב מכיסם, והנה בתור' אבנים בכיס (דברים כ"ה י"ג) והנה הוא במאזנים, גם קנה כן טעמו ואין רע לו:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת דוד

רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18

הזלים. אתם העכו״ם השופכים זהב מן הכיס ושוקלים כסף בקנה המאזנים ושוכרים צורף ועושים אל וישתחוו אליו:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת ציון

רבי יחיאל הלל אלטשולר · המאה ה־18

הזלים. מל׳ הזלה ושפיכה וכן וזלו מים (תהלים קמ״ז):

מכיס. ענין אמתחת ושק:

בקנה. הוא כעין מטה ובו תולים מאזני המשקל:

ישקולו. מל׳ משקל:

ישכרו. מל׳ שכר:

יסגדו. ענין השתחואה אלא שקטנה הימנה וכן יסגד לו (לעיל מ״ד):

מקור: ספריא · נחלת הכלל