מִדַּעְתִּ֕י כִּ֥י קָשֶׁ֖ה אָ֑תָּה וְגִ֤יד בַּרְזֶל֙ עׇרְפֶּ֔ךָ וּמִצְחֲךָ֖ נְחוּשָֽׁה׃

לא באמת. כמו שאמר (ירמיהו ה׳:ב׳) ואם חי ה' יאמרו לכן לשקר וגו' כלומר לא הייתם כדי ליגאל אלא על כי מעיר הקדש נקראו והיא גרמה להם שלא גלו עשרת השבטי' בימי סנחרב בחלח וחבור שאין להם גאולה:

גְלֵי קֳדָמַי דְאַתְּ סַרְבָן וְקָשֵׁי כְּבַרְזְלָא קָדְלָךְ וּבֵית עֵינָךְ חֲסִין כִּנְחָשָׁא:

מדעתי וגו'. כאשר ידעתי הראשונות, כן ידעתי כי קשה לב אתה, והוא מדבר למי שאינו מאמין בשם והוא מזרע יעקב, וכאילו גיד ברזל ערפך שלא תסור מדרכך, ומצחך [נחושה] שלא תבוש:

מדעתי. מחמת שידעתי שאתם קשה לב וערפך הוא כגיד ברזל מבלי פרקים ולא גיד בשר ר״ל לא פנית פניך אלי כאלו ערפך מגיד ברזל שא״א להחזיר הפנים:

ומצחך נחושה. כן יאמר על מי שהוא מעיז ביותר שהוא מרים מצחו ומחזקו כנחושה וכן נאמר חזקו פניהם מסלע (ירמיהו ה׳:ג׳):

וגיד ברזל. רצה לומר שבט ברזל ולפי שיש בעורה גיד בשר לזה אמר לשון גיד:

ערפך ר״ל אחורי הצואר:

ומצחך. מלשון מצח:

נחושה. נחושת: